אמא אוטיזם ברשת

Menu

אמא אוטיזם ברשת.

יש כל מיני סוגים של  אמהות לילדים עם אוטיזם ברשת החברתית.
יש את האנונימיות שכותבות מפרופיל עלום וריק מתוכן מסיבות פרטיות ששמורות עימן.
יש את האמהות המפורסמות בארץ, בחו"ל שמנצלות את היותן מוכרות כדי להשפיע ולהעלות מודעות.

יש את הבלוגריות שמתעדות את מסען והתמודדותן , יש גם אבות כאלה.
יש את האקטיביסטיות.
יש את אלה שמינפו את העשייה התובענית לעיסוק קבוע, פרנסה, באמצעות ספרים, ייעוצים, ליווי, קידום טיפולים וכד'.
יש את האמהות שמפיצות את סיפורי ההצלחה המרשימים שלהן בהבראת ילדיהן 
(כן, זה אמיתי . הבראת ליקויים פיזיולוגיים שמפחיתים עד מעלימים את תסמיני האוטיזם לגמרי) .
אף אחת מהן לא בחרה בזה. 
האוטיזם בחר אותן ואת אופן ההתמודדות והחשיפה שלהן.

יש את האמהות שהשלימו עם האוטיזם באהבה ובפחות אהבה.
יש את אלו , האמהות לקטנטנים שלא מסכימות להשלים. 
לא כשיש היום מידע חדש שלא היה קיים לפני חמש עשרה ועשרים שנה.
מידע לגבי גישות טיפוליות לא תרופתיות רבות ומגוונות לצד הגישות הקונבנציונליות, ההתנהגותיות.
המידע רב והוא מבלבל.
רובו בשפה האנגלית .
מה שנכון לילד אחד , לא בהכרח נכון לילד אחר.
מה שעבד היום , מחר כבר לא אפקטיבי.
יש ימים יפים , שיפורים, התקדמויות.
שמחות קטנות וגדולות על כל אבן דרך שמושגת, כל מחווה התפתחותית שאצל ילד נ"ט (נוירו טיפיקלי – לא עם אוטיזם) היא מובנת מאליה.

יש ימים (ובעיקר לילות) של נסיגות. 
ולא תמיד (כמעט אף פעם) זה ברור שזה בגלל שמשהו בטיפול לא נכון יותר או להיפך, שזה בדיוק הסימן לקראת קפיצה חיובית חדשה.

זה קשה פי כמה כשהילד לא ורבאלי. עדיין…

לא יודעת איפה על רצף האמהות שתיארתי אני נמצאת.
אני חושפת לא מעט. בעיקר את הצד היפה של האוטיזם (ויש כזה) , יחד עם זאת חשוב לי לספר לכם שגם כאן לא הכל תמיד ורוד . 
אני אמא אוטיזם ואני אמיתית.
ואני חווה בדומה לרובכן את העצב ואת השמחה.
את התסכול ואת התקווה.
ואני גם מאלה שיהפכו כל אבן וסלע עד שאצליח לסלול את הדרך הכי טובה עבור בני שלי.
היום , אני רוצה קצת לשבת בצד ולנוח.
אבל, רק היום.

Share on facebook
Facebook