לתחתית:
הכניסו את התמרים (ללא הגרעין) והאגוזים למעבד מזון ועבדו עד לקבלת מרקם דק עד גס .
משהו כמו חרוסת של עצלנים בפסח.
שטחו והדקו את העיסה בתבנית עגולה בינונית.

לבלילות:
הכניסו את כל המרכיבים מלבד המנגו והספירולינה למעבד מזון ועבדו במהירות גבוהה עד לקבלת מרקם אחיד וחלק.
כנראה שתצטרכו , כמוני לעצור מידי פעם ולבדוק שאתם מרוצים מהמרקם. אם  דליל לכם מידי אפשר להוסיף כף חמאת שקדים או ,
כף טחינה גולמית , או כף חמאת קוקוס אם יש לכם (חמאת קוקוס,
לא שמן קוקוס). 

שפכו חצי מהכמות המעובדת לקערה נפרדת.
הכניסו לבלילה שנשארה במעבד המזון את המנגו ועבדו עוד דקה שתיים או יותר עד לאיחוד המנגו .

שפכו את הבלילה הצהבהבה לקערה והחזירו את הבלילה שהוצאתם קודם אל תוך כלי מעבד המזון.

מכיוון שזו היתה הפעם הראשונה שהכנתי את העוגה, שטפתי את הכלי בין בלילת המנגו לבלילת הספירולינה כי לא ידעתי איך צבע המנגו ישפיע על האצה. 
אני עדיין לא יודעת.
ניחוש שלי, הכלורופיל היה לוקח בגדול והמנגו היה נבלע .
לשיקולכם.

לבלילה השניה הוסיפו כפית אבקת ספירולינה ועבדו לאיחוד.
אין לי מושג למה ואני בטוחה שיש לזה הסבר אבל הוספת האצה דיללה את המסה באופן משמעותי.
זה לא השפיע על המרקם הסופי של העוגה.

שפכו את בלילת המנגו על תחתית התמרים והאגוזים.
מעל, שפכו את בלילת הספירולינה.

כסו בנייר אפייה/ניילון נצמד או צלחת גדולה והכניסו למקפיא ללילה.

כן, היא טעימה.
לא, אין לה טעם של ים 🙂